אמריקאים רבים מייחסים צ'יפס צרפתי לצרפתית, בעוד אנחנו בעצמנו חושבים שהם בלגיים. במקורו של המתכון עצמו, אחד התיאוריות מצהיר כי הופיעו לראשונה בשטחים שיהפכו מאוחר יותר לבלגיה, מן המאה ה-18

 

אבל למה "French" ולא "Belgian"? ראשית, נסביר את התיאוריה האירית שצ'יפס צרפתי לא כולל שום דבר צרפתי. בשפה האירית הישנה, פירוש "to french" הוא "חתוך לגזרים" ולכן אין מה לעשות עם השם "French". אחרי "Great Famine" (1845-1851) נטשה האירית את שטחה כדי לנסוע לארצות הברית, קנדה ומדינות אנגלו-סכסון אחרות, שהביאו את הרעיון של "French fries".

 

קשה למצוא מומחה לטגן שיעזור לנו לראות בצורה ברורה יותר, אך למרבה המזל

Frietmuseum

 בברוז', בלגיה יכולה לתת הסבר. לוסי, אחד מעובדיו, נותן לנו את התיאוריה הנקראת

:"Poilus"

 

"במלחמת-העולם הראשונה, חיילי אנגלו-סכסון לחמו בקווים הקדמיים ונפגשו עם חיילים שדיברו צרפתית וחשבו שהם צרפתיים, בעודם בלגים!"

מבחינתם, היה ברור שהמקלות הטעימות האלה, שנאכלו על-ידי החיילים האלה, הגיעו מצרפת, "זה מה שהחלו לקרוא להם 

."French fries"

עם זאת, עלינו לציין שההסבר נראה כאגדה אורבנית יותר, שכן המונח

."French fries"

 

שימש זמן רב בארה"ב לפני המלחמה הגדולה. נשיא ארצות-הברית, תומס ג'פרסון, הידוע

 באהבת המטבח הצרפתי, היה פוגש את התפיסה בארצו, הודות לבשל הצרפתי הונורה ג'וליאן. במהלך הארוחה בבית הלבן ב-1802, הוא דרש שתפוחי האדמה יוגשו ב

."French manner"

 

גירסה זו גם מוצגת בחשדנות של היסטוריונים, אך אין ספק ש"צ'יפס" כבר היה פופולרי

במאה ה-19, המונח המשמש בספרי בישול בפרט.

 

דבר אחד בטוח: זוהי ההצלחה של "מזונות מהירים" בסגנון אמריקאי שהפיץ את צריכת "צ'יפס צרפתי" על כדור הארץ. אחד הפרדוקס הקולינרי ביותר