שושנת העמק של הראשון במאי

המסורת של שושנת העמק מתוארכת לרנסאנס, בסביבות 1561, כאשר צ'ארלס התשיעי הציע אותה כקמע מזל טוב. הסיפור Châteaux צ'ארלס התשיעי ואמו קתרין דה מדיצ'י ביקרו בדופינה בשנת 1560, שם הציע אביר בשם לואי דה ז'רארד דה מייסונפורטה למלך ענף שושן של העמק מגינתו בסן פול-טרויס-. מוקסם ממחווה זו, המלך לקח את ההרגל להציע לכל אביב ענף שושן של העמק לכל גברת בחצר, ובכך השיק מנהג זה ברחבי הארץ.

בשנת 1793, לוח השנה הרפובליקני של פברה ד'אגלנטין הציע את יום העבודה ביום השלישי של הסנסקלוטידים, ב-26 באפריל, קישר את שושנת העמק עם "יום רפובליקני" זה ושובר את המסורת המלכותית.

מסורת זו אבדה עד 1895, כאשר הזמר פליקס מיול הגיע לפריז וקיבל זר שושן העמק מחברו ג'ני קוק. אנקדוטה מדווחת כי הוא לבש מגע של שושנת העמק במהלך הבכורה שלו על הבמה הקונצרט בפריז, ובכך החליף את הקמליה שנלבשה באופן מסורתי על ידי גברים אלגנטיים באותה תקופה.

ב"בל אפוק", המעצבים הצרפתיים הגדולים הציעו את שושן העמק לעובדיהם וללקוחותיהם ב-1 במאי, וכריסטיאן דיור הפך אותו לסמל של בית האופנה שלו, מה שהפך את המסורת הזו לפופולרית בפריז.

בתחילת המאה ה-20 נקשרה שושנת העמק עם יום העבודה, והחליפה את הירך האדומה. מכירת שושנת העמק ברחובות נאנט החלה בסביבות 1932, ואז התפשטה ברחבי צרפת בסביבות 1936.

בצרפת, מכירת קיכלי על ידי יחידים ועמותות נסבלת ב -1 במאי, בתנאי שחוקים משפטיים מכובדים, כגון מכירת קיכלי רק הרים בגנים או ביער.

מדי שנה מיוצרים כ-60 מיליון גדילי קיכלי ים, בעיקר באזור נאנט ובחלקם באזור בורדו, המהווים שוק של כ-90 מיליון אירו.

​

יש מסורת בצרפת לפיה ענף של שושנת העמק עם 13 פעמונים מביא מזל.